-
שיטת אכרה-באזזי
כל מה שרצית לדעת על שיטת אכרה-באזזי:במדעי המחשב, שיטת אכרה-באזזי היא שיטה המשמשת לניתוח ההתנהגות האסימפטוטית של יחס נסיגה (רקורסיה), אשר מופיע באנליזה של אלגוריתמי הפרד ומשול שבהם תתי-הבעיות הן בגדלים שונים בצורה משמעותית. השיטה מהווה הרחבה משמעותית של שיטת האב, אשר מניחה שתתי-הבעיות של הבעיה הנתונה הן בגדלים זהים.שיטת אכרה-באזזי תקפה לנוסחאות חוזרות של…
-
משפט מייהיל-נרוד
כל מה שרצית לדעת על משפט מייהיל-נרוד:בתורת השפות הפורמליות, משפט מייהיל-נרוד הוא משפט אשר מספק אפיון של מחלקת השפות הרגולריות ומסייע להבנת המבנה של האוטומט המינימלי אשר מקבל אותן. המשפט נקרא על שם אניל נרוד וג'ון מייהיל אשר הוכיחו אותו בשנת 1958. נלקח מויקיפדיה הגדרות נוספות הקשורות למשפט מייהיל-נרוד:•שפות פורמליות•אוטומטים•משפטים במדעי המחשב
-
הלמה של שפרנר
כל מה שרצית לדעת על הלמה של שפרנר:הלמה של שפרנר עוסקת בצביעות של משולשים והוכחה על ידי המתמטיקאי הגרמני עמנואל שפרנר ב-1928. נלקח מויקיפדיה הגדרות נוספות הקשורות להלמה של שפרנר:•חישוביות•משפטים במדעי המחשב•משפטים בקומבינטוריקה
-
הלמה של סקרף
כל מה שרצית לדעת על הלמה של סקרף:הלֶמה של סקרף (Scarf's Lemma) היא אחת מהתצאות היסודיות בתחום קומבינטוריקה. בארבעת העשורים האחרונים היא שימשה כנקודת מפתח בפתרון בעיות קומבינטורית השואפות למציאת פתרון יציב. נקראת ע"ש הרברט סקרף. נלקח מויקיפדיה הגדרות נוספות הקשורות להלמה של סקרף:•חישוביות•משפטים במדעי המחשב•משפטים בקומבינטוריקה•הוכחות
-
חוק אמדל
כל מה שרצית לדעת על חוק אמדל:חוק אמדל, הקרוי על שמו של ארכיטקט המחשבים ינה אמדל, משמש למציאת חסם עליון לשיפור הצפוי במערכת מחשב, כאשר חלקה ממוקבל וחלקה נותר סדרתי. החוק משמש לרוב במחשוב מקבילי לחיזוי ההאצה (Speedup) התאורטית המקסימלית המתקבלת מהרצת המערכת על מספר מעבדים במקביל. חוק אמדל המוכלל הוא: כאשר הוא אחוז ההוראות…
-
חוק אמדל
כל מה שרצית לדעת על חוק אמדל:חוק אמדל, הקרוי על שמו של ארכיטקט המחשבים ינה אמדל, משמש למציאת חסם עליון לשיפור הצפוי במערכת מחשב, כאשר חלקה ממוקבל וחלקה נותר סדרתי. החוק משמש לרוב במחשוב מקבילי לחיזוי ההאצה (Speedup) התאורטית המקסימלית המתקבלת מהרצת המערכת על מספר מעבדים במקביל. חוק אמדל המוכלל הוא: כאשר הוא אחוז ההוראות…
-
משפט אימרמן
כל מה שרצית לדעת על משפט אימרמן:משפט אימרמן (Immerman–Szelepcsényi) הוא תוצאה בתורת הסיבוכיות (ענף במדעי המחשב) המראה כי מחלקות סיבוכיות מקום אי דטרמיניסטיות סגורות לפעולת המשלים (בעוד אותה שאלה עבור סיבוכיות זמן עודנה פתוחה וייתכן כי התשובה לה שלילית). המשפט הוכח בשנת 1987 באופן בלתי תלוי בידי ניל אימרמן ו-Róbert Szelepcsényi, אשר זכו ב-1995 בפרס…
-
משפט סביץ'
כל מה שרצית לדעת על משפט סביץ':משפט סביץ' (Savitch), שהוכח בידי וולטר סביץ' בשנת 1970, הוא משפט בתורת הסיבוכיות שקושר בין הזיכרון הנדרש לצורך פתרון בעיות בדרך דטרמיניסטית ובין הזיכרון הנדרש כאשר ניתן להשתמש באי דטרמיניזם. נלקח מויקיפדיה הגדרות נוספות הקשורות למשפט סביץ':•סיבוכיות חישובית•משפטים במדעי המחשב
-
משפט קוק-לוין
כל מה שרצית לדעת על משפט קוק-לוין:משפט קוק-לוין הוא משפט בתורת הסיבוכיות, שזיהה לראשונה בעיה NP-שלמה. את המשפט הוכיחו, באופן בלתי תלוי, סטיבן קוק בשנת 1971, ולאוניד לוין בשנת 1973. נלקח מויקיפדיה הגדרות נוספות הקשורות למשפט קוק-לוין:•בעיות NP-שלמות•משפטים במדעי המחשב
-
משפט הרקורסיה
כל מה שרצית לדעת על משפט הרקורסיה:משפט הרקורסיה (גם: משפט נקודת השבת, או משפט הרקורסיה של קליני) הוא משפט בתורת החישוביות הנוגע לקשר בין פונקציות בנות־חישוב לתיאור שלהן. המשפט הוכח על ידי סטיבן קליני בשנת 1938. המשפט מדגים כי לכל פונקציה בת־חישוב ניתן לבנות פונקציה "דומה" בעלת נקודת שבת מסוימת. השלכות המשפט מאפשרות הוכחת אי־כריעות…